לוח זמנים להאכלת כלב, תבניות למשפחה עסוקה

רוב הכלבים הבוגרים אוכלים שתי ארוחות ביום באותן שעות, וגורים יותר, לפי הגיל. איזו שעה בדיוק פחות חשוב, העיקר לעמוד בה. ובבית עם כמה אנשים, מה שקורה הכי הרבה זה ארוחת בוקר שנייה, כי שניים חשבו שהכלב עוד לא אכל.

התבניות כאן מבוססות על המשפחה שלנו: פפר הכלבה, אמא, אבא, נועה (11) וארי (7).

בוחרים שעות ארוחה קבועות

ב-VCA, רשת בתי חולים וטרינריים בארה״ב, כותבים שההמלצה הנפוצה היא לפחות שתי ארוחות ביום, ושכלבים מסתדרים טוב עם שגרה קבועה. כשהשעות קבועות גם שמים לב מהר כשאוכל נשאר בקערה, ולפי VCA זה יכול להיות סימן מוקדם שמשהו לא בסדר. אם זה חוזר, מתקשרים לווטרינר.

תבחרו שעות שמחזיקות ביום חול רגיל, לא ביום מושלם.

בשישי, בשבת ובחגים כדאי להישאר בטווח של שעה מהשעות של ימי חול, שהיום של הכלב לא יזוז כל סופ״ש.

מתאימים לגיל של הגור

גורים אוכלים ארוחות קטנות יותר, יותר פעמים. לפי ה-AKC (מועדון הכלבנות האמריקאי), רוב הגורים אוכלים ארבע ארוחות ביום בגיל 6 עד 12 שבועות, שלוש בגיל 3 עד 6 חודשים, ושתיים אחרי חצי שנה. הווטרינר יכולים להתאים את זה לגזע ולגודל.

דוגמה לבית שיש בו מישהו בצהריים (אם אין, שואלים את הווטרינר מה עושים עם הארוחה האמצעית, או מארגנים עזרה):

מפזרים את הארוחות לאורך היום, ואת האחרונה נותנים מספיק מוקדם כדי שיהיה זמן ליציאה לפני השינה. גור חדש בבית? המדריך ל-30 הימים הראשונים עם גור מחבר ארוחות, יציאות ואימון לתוכנית אחת.

הכמות מגיעה מהשקית ומהווטרינר

לא נכתוב כאן כמויות. הכמות תלויה באוכל, בגיל, בגודל, בפעילות ובמבנה הגוף של הכלב. מתחילים מהטבלה שעל השקית ומבקשים מהווטרינר לאשר. ב-PDSA, ארגון וטרינרי בריטי, ממליצים להאכיל לפי המשקל האידיאלי של הכלב, ואצל רוב הכלבים הבוגרים לחלק את הכמות היומית לשתי ארוחות שוות.

כשיש מספר, כותבים אותו איפה שכולם רואים ומודדים עם כוס מדידה. "סקופ" של אבא ו"סקופ" של ארי זה לא אותו דבר.

קובעים מי מאכיל כל ארוחה

לכל ארוחה שם אחד, לא "מי שבסביבה". אצלנו:

• ארוחת בוקר ב-7:00: אמא בימי חול, אבא בשישי ושבת.
• ארוחת ערב ב-18:30: ראשון עד חמישי ארי מודד ואמא מסתכלת. אבא בשישי, אמא בשבת.
• כשהאחראי לא בבית: המבוגר הראשון שמגיע מאכיל וכותב בקבוצת הווטסאפ.

ילדים יכולים למדוד ולמלא מים, אבל מבוגר בודק. בהאכלה טעות יכולה לחזור כמה ימים בלי שאף אחד ישים לב.

מסמנים כל ארוחה מיד

ככה זה קורה כמעט תמיד: אמא מאכילה את פפר ב-7:05 ויוצאת. אבא יורד ב-7:30, פפר יושבת ליד הקערה ומסתכלת עליו, והוא מאכיל אותה שוב.

מי שמאכיל מסמן מיד, עם שעה ושם. על נייר זה משבצת ושעה ביומן ההאכלה שעל המקרר. ואצלנו הכלל: לא מסומן? שואלים לפני שמאכילים.

סופרים את החטיפים

כשארבעה אנשים מחלקים חטיפים, זה מצטבר מהר. ב-PDSA מזכירים להקטין את הארוחות אם הכלב מקבל חטיפים, וב-ASPCA כותבים שתוספות כמו קוטג׳, ביצה מבושלת, פירות או ירקות לא צריכות לעבור עשרה אחוזים מהאוכל היומי.

מה שעובד אצלנו: קובעים עם הווטרינר כמה חטיפים ביום, כל בוקר שמים את הכמות בצנצנת קטנה, וכשהיא ריקה נגמר להיום. גם חטיפי אילוף יוצאים מאותה צנצנת.

טעויות נפוצות

• להזיז את שעות הארוחה בכל סופ״ש וחג.
• למדוד עם הקערה.
• כל אחד נותן "רק חטיף אחד".
• להאכיל כי הכלב נראה רעב, בלי לבדוק מה סומן.

איפה PupShift נכנס לתמונה

ב-PupShift קובעים לכל חיה שעות ארוחה וטיול. מי שמאכיל לוחץ "האכלתי", וכולם רואים מי ומתי. מי שלוחץ שוב תוך שעתיים רואה קודם שכבר נרשמה ארוחה, מי רשם ומתי, ובאפליקציה בטלפון, כשההתראות פתוחות, המשפחה מקבלת תזכורת אם ארוחה לא סומנה חצי שעה אחרי הזמן.